1אלו הם פירושי אגדה של פסח והוא במכילתא.2הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים היה אלא שקפצה עליו זקנה, שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר דרי חוורתא ואותו היום עמד בן זומא ודרש ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. ימי חייך היה לו לכתוב. כל למה לי. לרבות יציאת מצרים בלילות פרשת ציצית ח׳ א׳ שבקרית שמע שנ׳ בה יציאה בה שלא היו רגילין לאומרה בקרית שמע של ערבית לפי שאינה נוהגת אלא ביום כדאמרינן במסכת ברכות בפרק שני. במערבא אמרו הכי דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ד׳ אלקיכם. אמת. והיינו דקאמר ר׳ אלעזר בן עזריה לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות ולא אמת ואמונה דודאי היו רגילין לקרות קרית שמע עם ברכות שלפניה ושל אחריה.3ולא זכיתי. לא נצחתי חכמים שתאמר יציאת מצרים בלילות שאני אומר יציאת מצרים והם חולקים עלי ולא יכלתי לנצחם בדבר זה לפי שהייתי יחיד במקום שנים עד שבא בן זומא ודרש פסוק זה כל ימי חייך וכו׳.4זכיתי, נצחתי. כמו זכנהו לרבנן ומאן דזכי למלכא לשון נצוח הוא.5כנגד ארבעה בנים דברה תורה מקראות הכתובים בארבעה פנים ובכלן מתוך כך אתה למד שלא דברה אלא כנגד ארבעה בנים חכם מה הוא אומר בסדר ואתחנן כתיב כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחקים והמשפטים וגו׳ הרי בבנך חכם אמור שיודע לשאול ולדבר בלשון נכונה ואין כאן הרי הוא הוציא את עצמו מן הכלל דכתיב אתכם דהא ד׳ אלקנו ומיהו אתכם כלומר אתם הוצאתם שהיה הדבר אליכם וכן החכם שואל מה העבוד״ה הזא״ת העדות והחקים והמשפטים כלומר למה אין אוכלין החגיגה קודם הפסח באחרונה לפי שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן בגמר אכילה כשנפטרין מסעודתן אוכלין כזית מבשר הפסח כדי שיהא טעם הפסח בפיו כל שעה ואחר שיאכל כזית פסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן הוציאו והביאו מינין של מאכל בקנוח סעודה שלא להפקיע טעם פסח מפיו ולכך אנו אוכלין ח׳ ב׳ כזית מצה באחרונה זכר לפסח מקדש ובהדיא אמרינן כשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כך אין מפטירין אחר מצה אפיקומן שצריך שיהא טעם מצה בפיו כטעמו של פסח.6רשע מה הוא אומר כו׳ בבוא אל פרעה והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה מתכוין להוציא את עצמו מן הכלל לכם ולא העבודה ולא לו. הקהה את שיניו כמו ושיני בנים תקהינה כלומר הכעיסהו ואמור לו כנגדך דברה תורה בעבור זה עשה ד׳ לי בצאתי ממצרים אני יצאתי ממצרים אבל רשע כמותך לא היה יוצא ונגאל.7ובמכילתא כתוב במקום תם טפש, תם מה הוא אומר שאינו לא חכם ולא רשע אלא תמים ואינו חכם לשאל מה העדות והחקים והמשפטים לפרש ולשאל על כל דבר אלא מה זאת.8את פתח לו פתח פיך לאלם.9שנאמר והגדת לבנך דרוש לו באגדה ופרסם לו הנס.10יכול שהוא חייב לדרוש בו משנכנס ראש חודש ניסן תלמוד לומר ביום ההוא יום גאולה.11יכול שהוא חייב לדרוש לו מבעוד יום ביום של ארבעה עשר הואיל ונאמר כאן היום תלמוד לומר בעבור זה כו׳.12כנגד ארבעה בנים דברה תורה באנפי נפשיה קאי ואומר סמוך למה שכתוב למעלה ברוך הוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה אלא שרוצה לדרוש קודם במקראות הללו אומר קודם לכן ברוך שנתן תורה לישראל ברוך הוא ואחר כך כנגד ארבעה בנים דברה תורה שלא יתכן לפתוח כנגד ארבעה בנים דברה תורה לפי שאינן מענין של מעלה ממנה.13וירד מצרימה אנוס זה היה יעקב אבינו שבאונס ירד לשם על פי הדבור של הקב״ה שאמר לו לרדת מצרימה ועל פי גזרתו ירד לשם וירד משמע על כרחו ט׳ א׳ מדלא כתיב ויצא.14הדבר לשון מקרא הוא כמו והדבר אין בהם דירמיה.15ויגר לשון לגור ללון בעלמא ולא לקבוע מושב.16ויהי שם לגוי גדול מלמד שלא היו ישראל מצויינין כלם נתאספו שם יחד במקום אחד בעיר אחת שלא נפרדו בערים.17גדול ועצום כמה שנאמר כוליה קרא שם דריש מן ויהי שם לגוי דריש מלמד שהיו ישראל מצויינין לשון ציון כך שמעתי.18פרישות דרך ארץ שהפרישום מנשותיהם שלא לשמש עמהם.19ואת עמלנו אלו הבנים שהם עמל האדם ומעשה ידיו.20הדחק תוכן לבנים.21ועברתי והכתי אלו מיעוטי נינהו.22אמרו כשירד אינו מסדר הגדה ואינו כתיב במכילתא עם שאר דברי ההגדה הכתובים על מקרא ארמי אובד אבי ואותו קל וחומר האמור והלא מלך בשר ודם שריו ועבדיו מקיפין אותו כדי שלא ימצא צער בגופו ואתה מלך מלכי המלכים כו׳ אטו מי איכא צערא קמי קודשא בריך הוא והא כתיב הוד והדר לפניו וגומר לפיכך אינו עיקר ואין ר׳ נוהג לאמרו ועוד דההוא בבא דאמרינן מפסקת בדרשא של מקרא שהתחיל ובא לדרוש ויוציאנו ד׳ ממצרים והפליג בנתיים בדברים אחרים שאינן מן הדרשה ואחר כך חוזר לפייס ולדרוש הפסוק שבידו כדקתני ביד חזקה זו הדבר כו׳ לפיכך ריבוי דברים הוא.23ובמורא גדול במראה הגדול וכן תרגומו בחזוותא רבא ומה הוא המראה הגדול זו גילוי שכינה ונראה להם במ׳ רב״ה במצרים וכן הוא אומר במורא גדול במצרים לעיניך מדכתיב לעיניך אין מוראים אלא לשון ראייה.24במצרים מה הוא אומר כו׳ בעשר מכות שלקו המצרים במצרים נאמר אצבע ובמכות שלקו על הים נאמר יד שיש בה חמש אצבעות הנה לכל אצבע ואצבע עשר מכות הרי ט׳ ב׳ שלקו על הים חמשים מכות.25כשמגיע לומר מצה זו או מרור זה מניח ידו עליהם.26לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים דכתיב לי בצאתי ממצרים.27לא את אבותינו בלבד גאל הקב״ה כלומר הרי עצמנו בכלל כל הנסים שעשה לאבותנו שאנחנו בעצמנו יצאנו משם שאם לא יצאו הם עדיין היינו במצרים.28אסרו חג בעבותים על עד קרנות המזבח בפסח מצרים נאמר מקרא זה ונלקח מבעשור ונבקר ד׳ ימים דכתיב בי׳ בעשור לחדש הזה וקחו לכם וגו׳ והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש וזה שאמר הכתוב אסרו חג בעבותים על קרנות המזבח אסרו החג בעבותים ארבעה ימים עד שיבוא לקרנות המזבח בארבעה עשר שאמר דוד מזמור של פסח שהיה מקחו מבעשור ופסח דורות אין מקחו מבעשור.29לאחר מכאן השיר ששנינו בפסחים הוא נשמת ויש אומרים על אותו נבל שמעון פטר חמור שהוא טעות של רומי יסדו אותו תחילה ושאר תפילות כשהיה על הסלע וחס ושלום שלא תהא זאת בישראל וכל האומר דבר זה כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה.
